الراي الحر | يوسف سريد في مقالة حول "قانون القومية "

الاثنين 29.04.2024

اخبار

الرئيسية >> الراي الحر

(اضف تعقيب)

يوسف سريد في مقالة حول "قانون القومية "

2014-11-24 21:04:34

מחרתיים, יום רביעי, תתבקש מליאת הכנסת להצביע בעד "חוק הלאום" של חברי הכנסת מהימין ולאשר אותו. זה החוק, שמעלה את "המדינה היהודית" על ראש שמחתנו, ומוריד את "המדינה הדמוקרטית" לתחתית כלימתנו; זה החוק, ששולל כל זכות לאומית וכל סימן קהילתי מאזרחי ישראל הערבים; שמבטל את השפה הערבית כשפה שנייה רשמית, ומעל הכל – מוחק את "השוויון".

זה חוק שמשנה את פנינו בזמן שאנחנו ישנים. כאשר נתעורר, לא נכיר את עצמנו.

כאילו לא די לנו בהורדת דירוג האשראי הבנקאי, כעת יורידו גם את קרננו הדמוקרטית. האם עדיין יתירו את כניסתנו למועדון המדינות המפותחות? ואת שני ההישגים הללו, יוכל יאיר לפיד לזקוף לזכותו. מה בצע בדחיקתן של המפלגות החרדיות אל מחוץ לקואליציה ולממשלה, אם גם בלעדיהן חובשים לראשה של המדינה כיפה סרוגה שהיא שחורה משחור.

אלף פעמים נכתב כאן על נזקיו של עלה התאנה. הערווה הולכת ונחשפת, מתרחבת והולכת, ואילו העלה מתכווץ, ולא יכסה עוד על המערומים. יפה דרשה אתמול שרת המשפטים בממשלה – "אתם הורסים את המדינה" – ולא פירשה איך היא מתכוונת לקיים בשעת ההצבעה.

כאשר ציפי מסכמת לעצמה את תקופת תְאניותה, מה היא רושמת בצד זכות: האם תרשום את מרותו האובדת של בית המשפט העליון? שופטים פסקו, אז מה, מי יירא. פעמיים הם פסלו את סדרי השהייה של הפליטים בארץ, וקולו של בית המשפט כקול קורא בנגב. עכשיו מגישים להם, לשופטים בירושלים, את אותו הסדר בשינויים חסרי ערך, ואיך יעזו להעמיד את המחוקק במקומו בפעם השלישית.

ואת היועץ המשפטי לממשלה מי סופר. חוות הדעת שלו מעניינת את השרים פחות מנזיפות הקהילה הבינלאומית. ככה ייעשה ליועץ, שנועד מטבע בחירתו לטהר שרצים אישיים של ראש ממשלה ואשתו, ולא נועד להדביר את השרצים האידיאולוגיים שלו. נחכה ליום רביעי ונראה, האם לבני ולפיד ייאחזו בקרנות הכורסה מעור צבי, או שיצילו את עורם בטרם שבנימין נתניהו יגלגל אותם מכל המדרגות. אם אתם לא יכולים להכותו לפי שעה, אל תצטרפו אליו לפחות, לבל יאבד צלמכם.

עכשיו כבר ברור, שנתניהו גמר אומר, לקראת הבחירות, לשוות לדמוקרטיה פנים חדשות: לא עוד דאגה לזכויות מיעוטים ושמירה על מעמדם, כי אם אינוסה על פי גחמות הרוב ושרידות שלטונו. ו"רוח הזמן" נושבת ברורה – יהודים כשרים אִין, ערבים ראוס.

וחברי הכנסת הערבים ממשיכים לשבת בכנסת, כאילו היו הימים ימי תופיק טובי, ובעצם נוכחותם שם נותנים לפרלמנטריזם הישראלי הכשר. אמנם, מעת לעת, רוצים לגרש אותם בגלל כאפייה, אבל גם רוצים שיישארו: איך נוכיח ונדגים את רוחב הדמוקרטיה הישראלית ועומקה בלעדיהם? אצלנו, גם ערבים רוקדים, ויש להם חליל משלהם.

דווקא משום כך, אסור לח"כים האלה להשתתף השבוע בהצבעה, הם יבלטו הרבה יותר בניפקדותם. בלאו-הכי הכישלון מובטח, אלא אם יתחייבו התנועה ויש עתיד מראש לעבור על מידותיהם השלטוניות ולהצביע נגד. רק אז יש סיכוי להעביר את רוע ההצעה.

לא יהיה זה הוגן ולא יהיה זה נכון לשלח אותם לבדם אחר כבודם, אחר כבודנו. הגיעה השעה, שגם חברי כנסת יהודים, מהעבודה וממרצ, ישביתו את המסיבה ויקרעו את המסכה: אל תתנו לימין אפשרות להציג עולם כמנהגו, כאשר הוא נוהג בשיגעון. הדיון הסתיים, החוק התקבל, וחוזרים לסדר היום.

לא, לא חוזרים. אני בעצמי מתקשה להאמין, אבל זאת עצתי לאחר שהגיעו מים מעופשים עד נפש הדמוקרטיה: לא הייתי ממליץ לשוב אל אולם המליאה עד שתיטיב הכנסת דרכיה, עד שיכיר הרוב במגבלות כוחו, ואולי עד לבחירות הבאות – הכל לפי המוקדם. אין טעם להמשיך במשחק הפרלמנטרי, כאילו לא נשברו כלי המשחק מזמן.

מי לדמוקרטיה – אלינו, החוצה. וכך נדע מי לנו ומי לנתניהו, מי ישתף אתו פעולה גם להבא תחת התאנה, ומי מחוייב להדחתו.

المقالات المنشورة تعبر عن رأي كاتبها فقط، وموقع المدار بفسح المجال أمام الكاتب لطرح افكاره االتي كتبت بقلمه ويقدم للجميع مساحة حرة للتعبير

تعليق فيسبوك

تعليقك على الموضوع