مقالة - يوسي سريد هكذا كنا - يتطرق الى كفرقاسم
2014-11-01 09:22:45
יוסי שריד- כאלה היינו
היה היה שר חינוך שלא הבין את תפקידו. עצם המינוי שלו היה מקח טעות: במקום לטפח "ערכים יהודיים", הוא התחנף לערבים ולעובדי כוכבים. את נזקי כהונתו מי יתקן.

מיד עם כניסתו למשרד, ביקש לשלב משירי הצורר, מחמוד דרוויש, בתכנית הלימודים, משל היה ביאליק פלסטיני. ולא נתקררה דעתו עד שהורה לכלול בה גם סוגיות ברצח עם, שהג'נוסייד הארמני במרכזן, למגינת ליבם של ידידינו התורכים. וכאילו כדי להגדיש את הסאה, העלה את טבח כפר קאסם על נס שחור משחור, למען יראו נערה ונער וייראו; הרי עוד מעט יתגייסו לצה"ל ויקבלו פקודות, שמידת חוקיותן לא תמיד ברורה.
לא הייתי נזכר בשר וברוע מעלליו, אלמלא טילפן אלי בשבת חבר הכנסת עיסאווי פריג', שהוא תושב כפר קאסם. עיסאווי ביקש ממני את המכתב שכתבתי בשעתו, ואת הדברים שנשאתי בעקבותיו במליאת הכנסת: הלא נשיא המדינה מגיע לכפר במחוות הזדהות מאוחרת עם הזיכרון המדמם, וגם הח"כ המקומי התבקש לומר כמה מלים.

חיפשתי ומצאתי, וגם אתם תמצאו בגוגל את פרוטוקול הדיון במלואו; כדאי לקרוא. ראובן ריבלין עצמו היה ראשון המתדיינים, והביע הסתייגות מיוזמת השר: "במציאות של אוסלו", אמר, "לא יכול הצד הישראלי לעשות מחוות או להביע צער כלפי הצד הערבי. כל מחווה כזאת נתפסת מיד כחיזוק לטענתו: הנה, גם היהודים מודים שאנו הקורבן, שהצדק איתנו". מאז, ייאמר לזכותו, התבגר רובי והרצין, והפך לנשיא ראוי לתפקידו. על השינוי שחל בו, יעידו מקטרגיו גסי הרוח, שהשבוע סקלו אותו בגידופים של אספסוף.

למה רגשה הכנסת, לפני 15 שנה, ולמה הגו חבריה ריק: על אותו מכתב שנשלח למורות ולמורים לאזרחות, שמובא כאן בקיצורים מחוייבי יריעה: "כשר חינוך וכמורה לאזרחות, אני רואה חובה לעצמי לפנות אליכם כעמית אל עמיתים בבקשה והמלצה לציין בעוד כמה  ימים את יום הטבח בכפר קאסם. בדיוק לפני 43 שנה, ב-29 באוקטובר 1956, בפרוץ "מלחמת קדש", הוטל עוצר בכפר, וחיילים קיבלו פקודה לירות במפריו. "אללה ירחמו", אמר המפקד לפקודיו. 47 תושבים שחזרו מעבודתם לפנות ערב ולא ידעו על העוצר, נטבחו בירי, ובהם 15 נשים ו-11 ילדים.

"טענתם של החיילים על כי מילאו פקודה לא עמדה להם. בתי דין צבאיים הרשיעו אותם ברצח. לצערנו, גם לאחר הטבח, הבחינה העין באירועים נוספים שהדגל השחור התנוסס מעליהם. עלינו, המחנכים, מוטלת החובה להפנים בתלמידינו את המסר: אסור לציית באופן עיוור לסמכות כלשהי – שלטונית, דתית או צבאית.

"גם האזרחים הערבים במדינתנו ראויים למסר ברור מצידנו: אנחנו מתביישים במה שקרה בכפר קאסם. הכאב שלהם הוא הקלון שלנו. ועם הבושה נתמודד בגלוי וביושר, ומעכשיו – גם בבתי הספר. מי שבוטח בעצמו, לא יהסס מלחשוף את מומיו.שלכם, ברגש של שותפות"; ובאתי על החתום.
ואת הדיון במליאה שנמשך שש שעות סיכמתי כך: "יש עמים שמתמודדים עם עברם, וכך הבטיחו את עתידם. ויש עמים שלא עשו זאת, והעבר לא מפסיק לרדוף אותם". זה שר חינוך זה? לא ייאמן.

בשנים שחלפו מאז, לא הוטבו יחסי יהודים וערבים בישראל; הם הורעו. גם חטאינו שהאדימו לא הלבינו. יואיל שר החינוך הנוכחי לנסח מכתב משלו למורים. הרי שי פירון הוא לא עוד "פחדן עלוב".

לא עם הטבח לבדו עלינו להתמודד, אלא גם עם השקרים וקריצות העין לאחריו, שנועדו לכסות על הדם. אמנם הרוצחים נידונו לתקופות מאסר ממושכות, אך עד מהרה קיבלו חנינה, כהלכה לדורות של טרוריסטים יהודים. המדינה ומוסדותיה לא הפקירו אותם בכלא, ודאגו להם בצאתם לחופשי ולאושר. כי כבר אז היינו מוסריים עד מאוד, והאדמה ראתה. 

المقالات المنشورة تعبر عن رأي كاتبها فقط، وموقع المدار بفسح المجال أمام الكاتب لطرح افكاره االتي كتبت بقلمه ويقدم للجميع مساحة حرة للتعبير
الاسم الكامل :
مكان الاقامة :
التعليق :
هام جدا : أدارة الموقع لا تنشر اي تعقيب فيه تجاوز لقانون القذف والتشهير, وتقع المسؤلية على كاتب التعقيب
Copyright © almadar.co.il 2010-2024 | All Rights Reserved © جميع الحقوق محفوظة لموقع المدار الاول في الشمال
سيجما سبيس بناء مواقع انترنت
X أغلق
X أغلق