الراي الحر | يوسي سريد لا، هذه ليست الإبادة الجماعية

الخميس 02.05.2024

اخبار

الرئيسية >> الراي الحر

(اضف تعقيب)

يوسي سريد لا، هذه ليست الإبادة الجماعية

2014-10-08 10:13:57

יוסי שריד לא, זה לא ג'נוסייד

אפילו בני משפחתי לועגים לשמי, שנעקר שנים רבות מ"אלה שמות". מה נעים היה להיוודע, של"יוסף" היתה פתאום עדנה. רשות האוכלוסין פירסמה את רשימת תשע"ד, והעלתה אותו מהבור: יוסף הוא השם הנפוץ מכולם.

לא לזמן רב רבתה שמחתי. הרשות רימתה אותנו, כפי שמקובל כיום על רשויות. אסור להאמין לשום הודעה רשמית. לא "יוסף" מרצין ולא "יוסי" מתיילד אלא מוחמד כמספר-1: מוחמדים עליך ישראל, ממלאים את הארץ, ויורשים את דניאל ואורי, איתי ועומר, אדם ונועם ואריאל. ולמה להעכיר את מצב הרוח הלאומי בפרוס שנה חדשה דווקא.

גם גורלם של "אחמד" ו"מחמוד" ו"מחמיד" לא שפר, גם הם הודחו ממקומם הגבוה ברשימה, ונקברו עם "מוחמד מת" בקבר אחים מוסלמים. זה תג מחיר מטעם על רוע מעלליהם; ערבישֶן ראוס.

בחודשים האחרונים ניטש כאן ויכוח מר בין מזעיקנים למרגיענים; בין הדיוטות כמונו לכמה אצטגנינים מאקדמיה-עילית, שלא רואים במחקרים ובכוכבים סימנים לדאגה. אמנם הכיבוש משפיע לרעה פה ושם, אבל הדמוקרטיה שלנו איתנה כצוק ומתפקדת כשורה: אזרחים ערבים בוחרים את נציגיהם לכנסת ומפרסמים מאמרים ב"הארץ". לא כצעקתכם, נוזפים בנו, ואל תוציאו דיבת המדינה רעה, כאילו הפאשיזם כבר עבר. ואנחנו בודקים את עצמנו, שמא ההרכב הכימי במוחנו הוא שגורם לנו לראות שחורות.

והנה, קבוצה של ח"כים מהליכוד, מישראל ביתנו ומהבית היהודי מקדמת הצעת חוק, שקובעת את העברית כשפה רשמית יחידה; שפה אחת ודברים אחדים לעם אחד. ובמלים עבריות אחרות – סותמים לשפה השנייה את הפה, ומבטלים את חובת המדינה לפרסם פקודות, מודעות וטפסים בערבית. "הצעת חוק זו תתרום ללכידות החברתית, לזהות הקולקטיבית, לגיבוש האמון ההדדי ולשימור ערכי הדמוקרטיה", מנמקים המציעים באורווליינית. כך יהיה לנו יותר קל להשתיק אותך, מוחמד, ולהותיר במרחב הציבורי קול אחד בלבד.

משרד החינוך מחזיק אחרי הכנופייה המחוקקת, תורם את חלקו לדחיקת "האחר" ולהכחשתו: מי שלא מתעתד לשרת ב-8200, יכול לוותר על לימודי הערבית, שאותם מדללים בהדרגה. גם התכנית למפגשים של נוער יהודי וערבי גוססת לאיטה, כי יותר חשוב כעת להפגיש בין דתיים וחילונים, בין מתנחלים וישראלים. ומה איכפת לשר אם בתי הספר הדו-לשוניים נאלצים להתמודד עם הלשון הכפולה שלו. אנחנו לא נפגשים בזמן האחרון, מוחמד, סימן שאתם לא קיימים.

אין גורם ממלכתי שמרשה לעצמו לפגר, ולא לקפוץ על העגלה שמתדרדרת במורד ההדרה; ובלבד שמוחמד או אחמד ישוב וייבחר כגוי של דמוקרטיה. משרד הפנים, בראשות השר הנאור משחור, הכיר לאחרונה בלאום הארמי, וגם היבוסי והאמורי, הגרגשי והחתי, יזכו בקרוב בהכרה סכסכנית, מפרידה ומושלת. זה אותו משרד, שטיהר לא מזמן את שרץ "ועדות הקבלה", ובג"צ שפל רוח הכשיר אותו למהדרין. אנחנו פה והם שם – לא רק בגיטאות עזה והגדה, גם ערביי ישראל יגודרו בתחום מושבם. והם בסך הכל רצו להיות ישראלים.

לא, זה בוודאי לא ג'נוסייד – והבוז למשטינים. זה אתנוסייד בגירסה מקומית, שמוחק שפה, שמות, סמלים ונרטיבים של מיעוט-רב החי בתוכנו. כך פורמים את רקמת חייו ומפוררים אותה. אין לו זהות משלו ואין לו עבר, וכך נחסוך ממנו גם את עתידו. אפילו שלושה שירים של אחד מחמוד בתכנית הלימודים הם סכנת נפשות רכות.

בג'נוסייד רוצחים עם בגופו, ואילו באתנוסייד הורגים רק את תרבותו; אז למה להגזים וסתם להשמיץ. אין זאת כי אם אצבע אלוהים ואללה – משותפת ומשולשת – סימנה לנו את המחר כחג וכחגא באותו היום.

المقالات المنشورة تعبر عن رأي كاتبها فقط، وموقع المدار بفسح المجال أمام الكاتب لطرح افكاره االتي كتبت بقلمه ويقدم للجميع مساحة حرة للتعبير

تعليق فيسبوك

تعليقك على الموضوع